עיכוב במסירת דירה הוא אחד החששות הגדולים ביותר של רוכשי דירות בישראל. מעבר לעוגמת הנפש, איחור כזה גורר לעיתים קרובות נזקים כלכליים כבדים – החל מתשלומי שכר דירה כפולים, דרך הצורך למצוא פתרונות דיור זמניים ועד להפסד ריביות והזדמנויות כלכליות.
לפי עו"ד טל בייצר, בלהט הרגשות והתסכול, לעיתים קרובות עולה הרצון של רוכש הדירה "להוקיע" את הקבלן האחראי על העיכוב בין אם באמצעות פרסומים ברשתות החברתיות, פורומים ייעודיי או באתרי ביקורת. אולם, פעולה כזו מעלה שאלה משפטית מהותית, האם פרסום שמו של קבלן בנייה שאיחר במסירת דירה, יחד עם פרטי האיחור, נחשב ללשון הרע? – התשובה לשאלה זו אינה חד-משמעית והיא תלויה בנסיבות הספציפיות, בניסוח הפרסום ובכוונת המפרסם. בבסיס הדיון עומד חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, אשר נועד להגן על שמו הטוב של אדם או תאגיד מפני פגיעה שאינה מוצדקת, תוך איזון עם הזכות לחופש הביטוי והזכות הציבורית לדעת.
מהי לשון הרע על פי חוק?
סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 מגדיר אמירת לשון הרע והוצאת דיבה כדבר שיש בו כדי:
- להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם.
- לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו.
- לפגוע באדם במשרתו, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.
- לבזות אדם כמת או לפגוע בכבודו בשל מוצאו, דתו, גזעו, מינו, נטייתו המינית, מוגבלותו או מצבו הרפואי.
בהקשר של קבלן בנייה, פרסום מידע על איחור במסירה בהחלט עשוי להיכנס לגדר סעיף 1(3) – לפגוע בקבלן בעסקו, במשלח ידו או במקצועו. שכן, המוניטין של הקבלן נפגע באופן ישיר כאשר מיוחס לו איחור במסירת פרויקטים, דבר שעלול להרתיע לקוחות פוטנציאליים. למרות שהפרסום עלול להיחשב כלשון הרע, חוק איסור לשון הרע מכיר במספר הגנות שיכולות לעמוד למפרסם, ובראשן הגנת "אמת בפרסום" והגנת "תום לב":
- הגנת אמת בפרסום (סעיף 14 לחוק) – ההגנה המרכזית והחזקה ביותר היא אמת בפרסום. סעיף 14 קובע כי "לא תהא זו לשון הרע אם הדבר שפורסם היה אמת, ופרסום הדבר היה ענין ציבורי". כלומר, אם אכן הקבלן איחר במסירת הדירה והעובדה הזו ניתנת להוכחה (למשל, באמצעות חוזה המכר המציין את מועד המסירה, פרוטוקולי מסירה וכדומה), הרי שהתנאי הראשון להגנה מתקיים. התנאי השני הוא "עניין ציבורי". בתי המשפט בישראל נוטים להכיר בעניין ציבורי מהותי בקבלנים, לאור משקלם הכלכלי והחברתי של רכישת דירה. לכן, סביר להניח שפרסום על איחור במסירת דירה, בהנחה שהוא נכון, ייחשב כבעל עניין ציבורי.
- הגנת תום לב (סעיף 15 לחוק) – גם אם הפרסום אינו "אמת לאמיתה" באופן מוחלט או אם קיימת ספקנות לגבי העניין הציבורי, המפרסם עדיין יכול לטעון להגנת תום לב. סעיף 15 לחוק מונה מספר מקרים שבהם הפרסום ייחשב כפרסום בתום לב, ובלבד שהמפרסם לא חרג מתחום הסביר באותן נסיבות. חשוב לציין כי הגנת תום לב תישלל אם הוכח כי הפרסום לא היה בתום לב וכי המפרסם התכוון לפגוע בקבלן לשם הנקמה או מתוך זדון – ולא לשם הפצת מידע לגיטימי.
מה מומלץ לעשות לפני פרסום שמו של קבלן בנייה שאיחר במסירת דירה?
כדי להימנע מתביעת לשון הרע או לפחות לחזק את ההגנות במקרה של תביעה, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:
- וודאו את העובדות – לפני כל פרסום, וודאו שכל העובדות שאתם מפרסמים מדויקות וניתנות להוכחה. תעדו כל איחור, הודעות מהקבלן, תכתובות וכדומה.
- היצמדו לעובדות – התמקדו בתיאור האירועים כפי שהיו והימנעו משפה בוטה, השמצות אישיות, הכללות, קללות או איומים.
- נסחו באופן ענייני – השתמשו בניסוח מאופק, ענייני ומרוסן, כך שבמקום לכתוב ש"הקבלן הגנב איחר" – עדיף יהיה לפרסםם ש"הקבלן X איחר במסירת הדירה ב – Y חודשים בניגוד לחוזה".
- שקלו פנייה משפטית תחילה – לפני פרסום פומבי, שקלו לפנות לייעוץ משפטי ולמצות את הליכי התביעה מול הקבלן. לעיתים קרובות, בית המשפט הוא הזירה הנכונה לקבוע את אחריות הקבלן וקבלת פסק דין שיקבע שהקבלן איחר במסירת הדירה, יחזק מאוד את הגנת האמת בפרסום.
במקרים בהם מדובר בקבלן רשום אשר מפורסם בתוך פנקס הקבלנים, ניתן להגיש אל רשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון תלונה רשמית במקביל לפעילות במישור הציבורי והמשפטי. מתוקף חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות התשכ"ט-1969 ומתוקף תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשמ"ט-1988 – רשם הקבלנים מטפל בתלונות שמוגשות על ידי הציבור כנגד קבלנים רשומים בנושאים הנדסיים טכניים או בנושאים של הפרת חוזה (איחור במסירת הדירה, אי רישום בטאבו, אי ביצוע מה שהובטח במפרט הטכני וכדומה).
לסיכום, פרסום שמו של קבלן בנייה שאיחר במסירת דירה יחד עם פרטי האיחור, אכן עלול להיחשב כלשון הרע על פי הגדרת החוק. עם זאת, במקרים רבים עשויה לעמוד למפרסם הגנת "אמת דיברתי" בפרסום, בהנחה שהמידע מדויק והיה בו עניין ציבורי, ובמידה והפרסום נעשה מתוך מטרה לגיטימית להזהיר רוכשים פוטנציאליים.
בשביל לצמצם סיכונים משפטיים, חשוב להקפיד על דיוק העובדות, על ניסוח ענייני שאינו משמיץ ולזכור כי חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. במקרים של ספק, תמיד מומלץ להיוועץ בעורך דין המתמחה בדיני לשון הרע והוצאת דיבה, על מנת להבטיח שהפעולות הננקטות עומדות בגבולות החוק ושהזכות הלגיטימית ליידע את הציבור אינה הופכת לחרב פיפיות.
המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד טל בייצר אשר מעניק ליווי, הכוונה וייצוג משפטי לקבלנים בשלל נושאים מהליכי רישום קבלנים ועד סיווג קבלנים או ייצוג בוועדות של רשם הקבלנים בפריסה ארצית מהצפון ועד הדרום.